אירועי פסח בירושלים

כמו כל שאר החגים, גם בפסח יש התרחשויות רבות על המפה של העיר ירושלים והיא לא נשאר מאחור. הנה כמה אפשרויות לפעילויות שאפשר לעשות עם הילדים או לבד במהלך החופשה:
-סיורים ללא תשלום בקריית העירייה: העירייה פותחת את שעריה למבקרים בחינם, בימים רביעי וחמישי יצאו סיורים חינמיים מודרכים בקריית העירייה.
-עיר הקרח: למי שפספס את כל שפע הפרסומות הטלווזייה, עיר הקרח מגיעה למפות ירושלים. אני באופן אישי עדיין לא זכיתי לצפות בתערוכה ובמופע, אבל חברים היו עם הילדים והמליצו בחום (או בקור?) אני מאוד אוהבת אקרובטיקה ואני חושבת שמופעים כאלה הם בדרך כלל מאוד מוצלחים (הכניסה מגיל 3 ומעלה).
-פסטיבל אומנות: בגן הארכאולוגיה והאכסניה הגרמנית תוכלו לקבל זריקת אומנות לוריד, יהיו הופעות של כל מיני הרכבי מוזיקה, תוכלו לחזור ביצירות מפוסלות, ציורים וכו'.
-חגיגת מוזיקה: ב27-28 בחודש רחבת ממילא ושער יפו הולכות להתמלא בצלילים ונגינה. 8 שעות בכל יום יהיו מופעים ונגנים שיקבלו את פניכם.

מעבר לכך, עיריית ירושלים מגבירה את נוכחות הניקיון שלה. שמעתי שזה מתרחש גם בערים נוספות, על מפת תל אביב למשל.
בין השאר עיריית ירושלים תפעל לפינוי כל הזבל שאנשים מוציאים מהבתים בנקיונות הפסח (חבר'ה, אם יש לכם דברים שמישים שאתם לא צריכים, אני מאוד ממליצה על למסור או למחזר), ובנוסף תהיה שטיפה יסודית של שוק מחנה יהודה, שוק הבוכרים, שוק מאה שערים, מרכז העיר, המרכזים המסחריים ורחוב מלכי ישראל.
כמובן שרצוי להוציא את האשפה שלכם החוצה לפני כניסת החג, על מנת שעובדי הניקיון והתברואה יספיקו לאסוף את הזבל והוא לא ישב ברחוב במהלך החג (לי לפחות זה נותן תחושה מאוד לא נעימה).
תהנו, תבלו ותחגגו!

מרתון ירושלים ותל אביב

לפני פחות משבועיים, בתחילת החודש התקיים על המפה הירושלמית מרתון. אני חושבת שזה נהדר שאט אט פעילויות גופניות הופכות להיות נגישות ומשתלטות על אנשים ברחבי הארץ, אבל מרתון ירושלים הוא לא משהו נקודתי וקטן, מדובר על אירוע שרצים מכל רחבי מפות העולם מגיעים אליו.
המרתון מתאים לרצים מנוסים ומקצועיים, אבל במהלך המרתון יש גם ריצות למקצים קצרים יותר עבור אלו מאיתנו שלא מסוגלים לכבוש את ה42 קילומטרים. באירוע האחרון היתה אפשרות של חצי מרתון, 10 קילומטר, 4.2 קילומטר וגם 800 מטרים. המרתון הוא חגיגה אחת גדולה ותמיד בנקודת הפתיחה והסיום מקימים כל מיני דוכנים והפעלות.
אני באופן אישי לא רצתי השנה, הגעתי למקום כדי לעודד חברים ומאוד נהנתי.
גם על מפת תל אביב מתקיים השנה המרתון השנתי, זה קורה ביום שישי הקרוב וגם שם יש אפשרויות ריצה למתחילים ולמתקדמים כאחד.
לאלו שמתכוונים להשתתף בריצה, אני מאוד ממליצה להתכונן בהתאם, צפוי להיות יום מאוד חם בשישי ורצוי לשתות מספיק מים בימים הקרובים וביום התחרות כדי חלילה לא להגיע למצב של התייבשות במהלך הריצה.
אני יודעת שיש אנשים רבים שמתנגדים לאירועים האלה, הם אומרים שיש המון אירועי ספורט בשנים האחרונות ולא ממש מתאים להם שכל שני וחמישי סוגרים להם את הכבישים (העמוסים גם ככה) בגלל פעילות כזאת או אחרת. אני חושבת שכל פעילות שגורמת לאנשים לקום מהספה היא מבורכת ובסופו של דבר זה משהו שרק יועיל לנו בתור חברה, גם מבחינה תרבותית וגם מבחינה בריאותית.
תמיד מודיעים על סגירת הכבישים מראש ואפשר למצוא דרכים חלופיות או לא להקלע בזמנים האלה לכבישי האיזור, סך הכל מדובר על חצי יום (שישי) שבין כה רוב האנשים בתל אביב עדיין נוחרים בו.

חומוס באבו גוש

אחת הסיבות שאני אוהבת לחיות על מפת ירושלים היא דווקא לא ירושלים עצמה אלא הקירבה של ירושלים לאבו גוש.
אבו כוש היא מועצה מקומית הנמצאת באיזור הרי יהודה ואם מסתכלים על המפה אפשר לראות אותה סמוך ליישוב מבשרת ציון. אבו גוש הוא כפר מקסים שיש בו המון דברים לראות, פעמיים בשנה מתקיימים במנזרים פסטיבלי מוזיקה מדהימים וכמובן אי אפשר להתעלם מהחומוסיות יוצאות הדופן שיש באיזור.
למרות שבירושלים יש חומוסיות מעולות, אבו גוש עוקפת אותן בלי מאמץ והחומוס מאופיין בטעמים ערביים מקוריים והמון אהבה. כמובן שאפשר למצוא במסעדות גם מאכלים אחרים כמו מרקים, סלטים, ממולאים, אורז, צ'יפס וכו'. (אבל מי נוסע עד אבו גוש בשביל לאכול סלט?)
תיירים רבים מגיעים למפות האיזור בכל עונות השנה כדי להנות מהנופים, האוכל וגם כדי לראות את הכנסייה הצלבנית העתיקה שקיימת במקום, המנזר המדהים וכמובן המסגד המרכזי של אבו גוש.
המלצרים ובעלי המסעדות הם אנשים מקסימים שרגילים לעבוד עם תיירים מכל הארץ ומכל העולם. זה נהדר לראות את שיתוף הפעולה שמתקיים בין היהודים והערבים ושלמרות המצב הביטחוני וכו' מצליחים לשמור שם על שקט ואחווה הדדית. במשך הזמן אפילו עברו לשם מספר משפחות יהודיות שהחליטו שהם מעוניינים באורח החיים הכפרי והמעניין והם חיים חיי שכנות טובים עם הנוצרים והמוסלמים גם יחד.
אני מתכננת ללכת לפסטיבל המוזיקה הבא שיתקיים באבו גוש. בפעם הקודמת התארחה המקהלה הקאמרית משטוטגרט עם המנצח פרידר ברניוס והם ניגנו יצירות מקסימות של באך וברהמס. מלבדם אפשר היה לראות מקהלות רבות, הרכבים קאמריים ואפילו שירה בחורשה של בודדים או קבוצות וניגון חלילים.
מכיוון שזו חגיגת מוזיקה אמיתית, אני חושבת שיהיה נהדר אם אלו ביניכם המנגנים ואוהבים מוזיקה, יגיעו עם הכלים שלהם ויצרפו לחגיגה.

אירועי פורים בירושלים

אני מאוד נהנתי השנה מאירועי פורים שהתרחשו על מפת ירושלים. אני חושבת שאולי הייתי צריכה להקדים ולכתוב את הפוסט הזה עבור אלו שאולי לא ידעו מה הולך להתקיים, אבל כנראה שעדיף מאוחר מאשר אף פעם לא והנה חלק מהדברים שהתרחשו על המפה שלנו בחג:
בכיכר ספרא התרחשה מסיבת פורים ענקית, היא אומנם היתה בתשלום אבל במחירים מוזלים לסטודנטים. היו כמה דיג'יים שהצליחו להרקיד את הרחבה והיתה מסיבת תחפושות שזכתה את המקום הראשון בטיסה זוגית לרומא.
בשני בבוקר ובצהריים היה האירוע המרכזי של פורים, גם הוא בכיכר ספרא, היו שם אמני קרקס, רינת גבאי בשביל הילדים, והופעות של מגוון תיאטראות: תיאטרון פסיק, מיסתורין וקומקום. כל אלו היו מלווים במלא רקדים ושמחת חג.
דבר נוסף שהיה אפשר להנות ממנו בפורים השנה, זה סיורים ברחבי העיר שבו היה דגש על הלבוש של העיר בכל תקופה ומתן תחושה שהעיר 'מתחפשת'. היו גם כל מיני סדנאות יצירת מסכות במוזיאון מגדל דוד.
כמובן שבכל רחבי מפת ישראל היו אירועים מעולים, אני אפילו קפצתי למפת תל אביב, נהנתי ממסיבות רחוב משוגעות וגם הייתי כמה שעות בעדלאידע בחולון. פתאום חשבתי על זה שפורים היא תקופה נהדרת עבור תיירים להגיע לארץ. יש המון אירועים חינמיים ודברים לראות, זה סוף החורף אז מזג האוויר אידיאלי לרוב, מאפשר להנות גם מהשמש, אבל גם מהעננות היפה שנשארת באיזור. אני חושבת שאני אמליץ לקרובים שלי להגיע בתקופה הזאת (בדרך כלל הם מגיעים בחגי תשרי, אני מוצאת אותם די משעממים).
מאחלת לנו שכל יום יהיה יום חג כמו פורים המבדח ושנמשיך לחייך ולהנות, שנצבע את החיים שלנו בצבעי הקשת ושנדע להעריך כל רגע ורגע. 

תחבורה ציבורית בירושלים

אפשר לומר שהתחבורה הציבורית על מפת ירושלים עושה המון רעש. קשה לי להגיד עם זה טוב או רע, אבל אין ספק שהמפה של ירושלים היא הראשונה לקבל את כל החידושים בתחום הזה. עם החדשנות באות גם כל מיני טעויות שדואגים לתקן אותם במשך הזמן, אבל לפחות קורים פה דברים שבערים באיזורים אחרים על מפת ישראל יכולים רק לפנטז עליהם.

המפה של ירושלים מלאה באפשרויות תחבורה: אוטובוסים, רכבות, הרכבת הקלה וכמובן מוניות ומוניות שירות.
הרכבת הקלה היא חלק מהשינויים הגדולים שמתרחשים לאחרונה במערך התחבורה ולמרות שהתחילו לתכנן אותה כבר בשנת 95', היא יצאה לנסיעה הראשונה שלה רק ב2011 (בכל זאת, ישראלים, לוקח להם זמן).
אז בירושלים נמצאת כרגע הרכבת הקלה הראשונה בארץ. מדובר על רכבת שמונעת על ידי קווי חשמל שפרוסים על מסילה מעל הרכבת. לקרונות הרכבת יש מין "קרניים" והן מתחברות לקווי החשמל שנמצאים מעליהם. כמובן שבמקרה של הפסקת חשמל הרכבת לא תוכל לנוע, אבל היא תוכל לפתוח את הדלתות ולאפשר לאנשים לצאת מכיוון שהיא מצויידת בגנרטור מיוחד למקרים כאלה.
בימים אלו מותכננים מספר קווי נסיעה נוספים לרכבת הקלה: קו שיחבר בין הקמפוסים, קו שיחבר בין שכונת הר נוף וקריית משה, קו שיתחיל מהתחנה המרכזית ויעבור בין הצירים הראשיים בעיר (מלחה, תלפיות, גילה וכו') ועוד קווים נוספים. אני חושבת שהפעם הקמת איזורים נוספים שאליהם מגיעה הרכבת הקלה, תהיה פשוטה ויעילה הרבה יותר. למארגנים יש כבר הרבה נסיון מהשנים האחרונות ואני חושבת שהם למדו מטעויות העבר שלהם.

אני מקווה שהתחבורה בעיר תלך ותתייעל ושהתחבורה בירושלים תהווה השראה לערים אחרות להתקדם ולספק לתושבים דרך טובה, נוחה, זמינה, זולה ואקולוגית לנוע ברחבי הארץ.

מסע בזמן בירושלים

האמת שאני תמיד מרגישה באיזשהו מקום שאני חווה מסע בזמן כשאני נמצאת על מפת ירושלים. יש בה ניחוח של פעם.
הנופים, האנשים, בתי האבן, יש בה משהו שנשמר, משהו שמסרב להתקדם. אני יודעת שיש אנשים שלא אוהבים את הלוק ההיסטורי שנשקף מכל עבר, אבל אני חושבת שזה מרתק.
אחת האטרקציות המדהימות שקיימות על המפה של ירושלים ונוגעת בדיוק בזה היא מעלית הזמן.
לא מדובר כאן על איזו אטרקציה עדכנית במיוחד, ויחסית לכך שהקידמה משתוללת קדימה, מעלית הזמן מתחילה להתיישן.
יחד עם זאת מדובר על חוויה די שונה ומיוחדת.
במעלית הזמן נכנסים לאולם, יושבים על הכסאות וצופים במסך המציג את ההיסטוריה של העיר וכל מה שהתרחש בה.
מה שמעניין הוא שהכסאות באולם זזים ומדי פעם תקבלו השפרצות מים והפתעות אחרות.
הסרט עשוי די טוב כך שהוא מתאים גם לילדים קטנים. הם אולי לא יבינו את כל האמור, אבל לפחות יהיה לכם על מה לדבר כשהחוויה תגיע לקיצה.
המקום פתוח למבקרים גם בימים שישי ושבת כך שאם אתם לא פנויים במהלך השבוע (המקום פתוח בימי חול עד השעה 17:00), אז הסוף שבוע הוא הזדמנות טובה לקפוץ לביקור.
לא מדובר על אטרקציה זולה במיוחד, 49 ש"ח לכרטיס כניסה (גם לילדים וגם למבוגרים), כך שאם הולכים כל המשפחה ביחד, העלות יוצאת די גבוהה. אני מציעה לבדוק אם יש כל מיני הנחות לכרטיסי אשראי, ועדי עובדים וכו'. עוד דבר שחשוב לציין הוא שהקרנה מתחילה כל 40 דקות בערך, רצוי לבדוק מתי הן מתחילות כדי שלא תתייבשו בחוץ יותר מדי זמן.
לקבל נגיעה מלטפת מהעבר זה לא רק לחובבי ההיסטוריה. עבורי זו היתה חוויה שגרמה לי לסקרנות גדולה בכל מה שהתרחש על מפות ישראל בימים עברו.

סגווי בירושלים

אני עוד לא ממש החלטתי מה אני חושבת על כל עניין הסגווי. מצד אחד אני חושבת שעדיף בהרבה לראות את העולם דרך הרגליים שלנו. אין דבר שאני אוהבת יותר מלטייל ואני מודה שאני הרבה פעמים שולחת מבטים מלאי רחמים כשאני רואה אנשים שמטיילים ברכב. אי אפשר להשאר בפנים ולהיות בחוץ.
מצד שני, כל פעם שאנשים חולפים על פניי ונוסעים עם הכלי העתידני הזה, אני לא יכולה שלא להסתכל עליהם בפליאה  ולרצות גם.
אז מי שבענייני סגווי, מפת ירושלים מלאה בכל מיני אטרקציות, אין כמעט מקום בעיר שאתם לא יכולים לסייר בו עם הכלי המדליק הזה. רוב הסיורים שיצא לי להחשף אליהם הם טיולים של שעה וחצי או שעתיים. בסך הכל אני חושבת שזה משהו שנחמד לעשות פעם אחת בשביל החוויה, אבל בסופו של דבר רצוי שנשתמש ברגליים שלנו, יש סיבה שהן שם ואני לא הייתי רוצה שהרגליים שלי יתחילו להתנוון מחוסר שימוש.
יש מקומות על המפה שבהם תמיד יש ריכוז גבוה של אנשים הנוסעים על סגווי, העיר העתיקה למשל זה אחד האיזורים שיש בהם כל הזמן סיורים ובין השאר תוכלו למצוא את ה"אנשים המרחפים" כמו שאני קוראת להם.
מאוד מעניין אותי לדעת איך הסגווי מצליח להתמודד עם העליות של מפות ירושלים והאם הוא עבר איזושהי התאמה לארץ, בכל זאת, התנאים פה שונים לחלוטין מהרבה מדינות אחרות.
חשוב מאוד לוודא כשאתם מזמינים סיור שמלווה אתכם מדריך איכותי שיודע גם ללמד ולהקנות ידע לגבי השימוש בסגווי וגם לגבי המחזות השונים שתראו בעיר, תוודאו לפני שאתם יוצאים לשטח שאתם מבינים איך לתפעל את הסגווי לפחות בצורה הבסיסית (שתוכלו לעצור במידת הצורך או להסתובב למשל).